יש מראות מהפנטים של טבע, אחד מהם הוא גווני השלכת, עלי המייפל (עץ האדר) בגווני השמש. הטבע משוויץ ומנקד את הנוף באדום, צהוב, כתום וזהב.
אם טרם התפניתם לארח בגינה שלכם את היופי המפתיע הזה, כל שנה בחודשים אוקטובר עד ינואר, אז הרי לכם מבחר מהאהובים עליי, תוכלו לבחור בסוג המתאים לכם לאימוץ. כן, לא רק בצפון אמריקה, ולא רק ברמת הגולן, גם אצלנו במרכז.
אתחיל במלכה המקומית של השלכת ההדורה, ממש Goddess – האלה הארצישראלית. שיח עץ קטן, מרובה גזעים, שברוב השנה לא תסובבו אחריו את הראש. א ב ל , עמוק בסתיו, האלה לוקחת את הזמן שלה כדי להרביץ הופעה באזורים החמים, היא מתחילה במופע עלים מרהיב מירוק לצהוב-לכתום ולאדום, ובסופו נראית משולהבת וסמוקה באדום לוהט, מלכה אמתית !
בתמונה: אלה שצולמה בכביש המחבר את צור יגאל לכוכב יאיר.
אעבור לעץ בינוני קטן (עד 8-10 מ' גובה) בשם ספיון השעווה. שתלתי שניים בגינתי הטרייה בצור יגאל לפני עשרים שנה לפי עצת חבר, לאורך מעבר והגדר עם השכן. עץ עדין למראה, אך עמיד, עלים ירוקים רענניים בצורת לב שבסתיו מאדימים ונושרים והופכים את המעבר למקום קסום במשך הסתיו. גזע "מקומט" וצמיחה מתונה וידידותית. העלים משנים ציבעם באדום, תלוי בעץ שתיבחרו במשתלה (אז כדאי לבחור בעונת הסתיו, כך לא תיקנו חתול בשק).
לגרסטרמיה הודית – עץ קטן בינוני גם כן, מאוד שגור בגינון הציבורי, בגלל תכונותיו החיוביות. אבל, אל תתנו לזה להרפות את ידיכם. יש לו פריחה יפיפיה בצבעים שונים (אדום, ורוד, סגול, לבן), ברוב השנה ועליו ירוקים. לפני כשנתיים הבחנתי בעלווה כתומה של העלים שתמיד מושכת את עיניי, והופתעתי ללמוד שזו הלגרסטרמיה. אז. מה עוד ניתן לבקש מעץ? גם פריחה, גם שלכת יפה, קומפקטי לגינה הביתית. מומלץ בחום.
אוג הדונג – זהו עץ קטן מאוד, בעל מופע כל כך חריג בעזותו, בעונת השלכת, שהוא ממש נדלק כמו ג'ינג'י חסר פשרות, והגוונים של עליו פשוט בולטים ומעטרים את הגינה כמו סיכת מסרק הדורה של פעם.
גפנית מחומשת – הוא מטפס בעל העלים המחומשים הקלאסיים, ירוק ומלא בחודשי הקיץ, ומשנה את צבע עליו בסתיו, מצהוב ועד אדום בורדו מקסים. בגני הנדיב הוא נבחר לעטר את קירות האבן במעברים, והוא בהחלט נותן תמורה יפיפיה להשקעה הכרוכה בריסונו (כמטפס, יש להקפיד איתו על גבולות התפשטות).
האגס הקלרי – אחד הנשירים כמו התפוח, המשמש, השזיף הפיסארדי, שזיף פעמוני, השקד, האפרסק. האגס הקלרי החליט לכבוש את הבמה בגן לאורך כל עונות השנה. הוא אינו מסתפק בשינוי צבע העלים מירוק בהיר ועד ירוק כהה ואז לצבע שלכת צהוב ורוד ועד אדום סגול. לאחר החורף, הוא מתאושש ופורח בטרם יצמיח את עליו החדשים בפריחה לבנה יפיפיה על ענפיו החשופים. איזה כיף שהוא כאן. בהחלט שווה את ההשקעה.
הדולב המקסיקני והמזרחי – עצי הדולב הם עצים גדולים, כלומר יכולים להגיע לגובה של 15-25 מטר, ולכן בעייתיים לשילוב בגינה הקטנה. אבל, הייתי חייבת לציין אותם, כי רואים אותם במדרכות והם כל כך מעניינים בגזע המנומר הצבאי שלהם, ובעלים המשנים את גוניהם מירוק אביבי רענן ועד לגוני השלכת הצהובים כתומים. כעת, הם מתחילים לקשט את המדרכות בעליהם המחומשים.
יש עצים נוספים שלא הקדשתי להם פיסקה, כעצי האלון עם השלכת הצהובה היפה והעוזרר הקוצני המעניין והמפתיע, עץ המילה ועץ האדר שנדירים יותר במחוזותינו בגלל אהבתם לאקלים הקר, שיח הברבריס הקוצני והיפה ש"פתאום" בולט לעין בגוניו האדומים כיין, שיח הדודוניאה דנה (לא על שם ביתי) והחלבלוב דמוי הקוטינוס.
פעם, בזמנים שקדמו להיותי, שינויי העונות הכתיבו את אורחות חיינו, הנדידה, המזון, המרעה, אורך היום. אך כיום, הבחירה בידינו, לעצור לרגע, להביט ולנשום, לחוש את השוני, בטרם נמשיך לדרכנו.
הגינה, היא לא רק מסגרת של תמונה יפה מהחלון, אלא כל הזמן משתנה, כל עונה, כל יממה, והחיים הניבטים בה אם נביט, יפתחו את עינינו להשתאות על היופי הזה המונח לרגלינו.
