יוצא לי לראות תכניות דירה לדירות חדשות או דירות בבנייה
דירות יקרות, דירות ממוצעות,
וברובן, התופעה חוזרת על עצמה –
לא עושים כבוד לכניסה.
במדינות אחרות, כנראה שיש יותר מקום לחיות,
וחדרי שירות Utility rooms
הם דבר שבשגרה ובתכנון.
ובעולמינו הקט, חלל מגורים יפה ומרווח,
נוף למטבח, מרפסת שמש, סידור מודרני,
אי במטבח ועוד.
אבל – התעלמות מוחלטת מהחיים.
מה קורה כשבדירה גרים ממש זוג עם ילדים?
איפה יהיו הנעליים, המעילים, הכובעים, התיקים של ביה"ס, תיקי האימונים?
איפה נראה לכם שהדברים יהיו מונחים?
לי זה די ברור, שיש איזה כלל שלא כתוב,
שמרגע הכניסה, יש עשר שניות עד שינשרו התיקים והנעליים על הרצפה,
והמפתחות 2-3 צרורות? והניירות והארנקים?
אלו הם החיים, וצריך לפנות להם מקום
שיהיה איפה לשים.
אז, אולי נתכנן להם נתיבים מורשים?
נכון, שזה הכי קל כשאנחנו המתכננים,
אבל, כשרכשנו דירת קבלן והתכנית נתונה,
יצירת פתרונות באה על חשבון חלל פתוח,
מחיר לא פשוט, לא אתווכח.
לדוגמא, דירת קבלן בנהרייה בה בנינו מימין לכניסה,
קובייה של כ-1 מ"ר ע"ח החלל הפתוח,
קירות גבס בצורה של T,
כשמצד אחד נישה לארון שירות בעל דלתות מראה
ומצדה השני נישה למדפים וספרייה עם תאורה.
בבית הבא, עוצבה שידה לכניסה
עם מחשבה מכבדת לנעליים, תיקים ושאר מיני חפצים.
אני יודעת מה אתם חושבים,
שהילדים לא יכניסו נעליים לתאים…
זה נכון, חלקית, וגם מבאס לפעמים, אבל, לפחות כשלסדר רוצים
יש מקום זמין לברדקיסטים (-:
דוגמא קלאסית ודי פשוטה היא ארון הזזה
בנישה שנבנתה לכבודו בקיר, ממש מול הכניסה.
הארון נראה מובנה, האחסון והשימוש פרקטי, המיקום פנטסטי,
רק לא להתקמצן ולהשאיר עומק 60 ס"מ, לא פחות ולא יותר.
הפתרונות מגוונים, לעיתים נולדים מתוך אילוצים,
(כמו הרבה הברקות בחיים),
ניתן להתאים את הסגנון העיצובי, להבליט או ברקע להטמיע
על ידי משחק בחומרים או בצבע,
לשלב מראות, מגירות, ולסיום סיומת, מיני חפצי נוי ואוירה.
אז, אם זו כוננית כניסה בתכנון אישי, ארון בנישה בצד השני,
או תוספת בנויה,
תנו, אבל תנו, כבוד לכניסה והיא תכניס לכם סדר לחיים.