הגעתי לענת ואריה המקסימים, כשהם מותשים בסופו של שיפוץ הבית, ללא הנחות וללא רחמים. גם בחוץ, יש כבר בריכה, אוטוטו תתמלא במים, ורק נותר לסדר את מה שמסביב ודרכי הגישה מהשער. אני לעומת זאת, הגעתי פרש לגמרי, מוכנה ומזומנה לפרויקט גינה, עם בעלי מקצוע חדשים לבחירה, חומרים, צמחייה, החלטות וכולי.

למרות עייפות החומר, הם אזרו כוחות להחלטות.

ההחלטה הראשונה הייתה על תוואי הכניסה – מיקום השער פירוק גרם המדרגות לשני חלקים חדשים, על מנת לרכך את תהליך העלייה במפלס שלם, עם פודסט באמצע, ובכך להאט את קצב הטיפוס לבית, כמו שמורידים דופק, נוכח יופי הצמחייה וגילוי הבריכה.

ההחלטה הבאה הייתה על אזורי הישיבה בחוץ – ברגע שהם מוקמו, אופן הטיול בחוץ הוגדר, וניתן היה לתכנן את העצים והצמחייה לסוגיה ולעבור לביצוע.

בסיום העבודה, הפרויקט הגדול הגיע לקו הסיום, התמונה הושלמה והצבעים הניבטים מהפתחים, כוללים את הכחול המרגיע של המים, הממוסגר בירוק עד של עצי לימון על רקע החומה, למרגלותיהם שטיח של סיגלית אוסטרלית.

מפינת האוכל החדשה בבית, עץ הליצ'י הבוגר משמש כרקע ולהצללת קרני השמש, פינת סלון במיקום אסטרטגי חולשת על שביל הכניסה והבריכה, משטח דשא לתחושת המרחב, ומסלעה עשירה בירוק מנוקד בוורוד, סגול, כחול, אדום ולבן לאורך שביל הכניסה ועץ מנגו בוגר מקבל את פני הבאים בשער.